בדידות. כמות הספרים, המאמרים, המחזות והסרטים שנעשו עליה משתווים ואולי עולים על הכמות שנכתבה על האהבה. שהרי הם שני ניגודים המשקפים את מצבו הנפשי של האדם. יחד עם זאת, למרות ההבנה של האנושות שמדובר בתופעה ההולכת וגדלה בעיקר בעידן הטכנולוגי של המאה ועשרים ולמרות שמייחסים לבדידות השפעה על מספר תופעות מאוד לא נעימות נעשו מעט מאד מחקרים לסיבות לבדידות, ועוד יותר לפעולות כיצד להתגבר עליה.
הסיבות לבדידות שונות בקרב הדור הצעיר לעומת אנשים מבוגרים. אנשים צעירים נוטים לסבול מבדידות מתוך חוסר יכולת להתחבר לקבוצת הגיל שלהם ויותר מכך כתוצאה מחרמות ודחייה חברתית. אנשים מבוגרים נוטים להיכנס למצבי בדידות כתוצאה מאי יכולת לשמור על המסגרות החברתיות שליוו אותם במהלך חייהם. כאן בולט הפער בין גברים לנשים. נשים שומרות יותר על קשרי החברות שלהן לאורך השנים, היות שהחברויות שלהן מבוססות על קשר אישי, בעוד שחברויות בין גברים מבוססות על פעילויות משותפות כמו משחקי כדור ועוד וכאשר העדיפויות שלהם משתנות גם החברויות מסתיימות. לכן הרגשת הבדידות גבוהה יותר בקרב גברים מבוגרים.
הבדידות, מבלי שהרגשנו, חדרה לתוך מארג החיים שלנו והפכה לאחת הסיבות העיקריות לדיכאון בקרב בני האדם ואחראית לחלק ניכר ממעשי ההתאבדות כיום ( https://delight.co.il/ ). " דד אלך גם תפילה אין לי, בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום". שר זוהר ארגוב את הרגשתו כתוצאה מהבדידות שבסופו של דבר הביאה למותו המצער.
מחקרים שנעשו מגלים קשר מעניין בין בדידות למחלת האלצהיימר. מחקרים נוספים שנערכו בסקנדינביה גילו שאנשים החווים בדידות מתים יותר בקרב אנשים שעוברים ניתוחי מעקפים. נמצאה קורלציה בין בדידות למחלת הסרטן ולעוד מחלות שונות ומשונות. המעניין הוא השוני בהתייחסות לסיבות לבדידות בין התרבויות השונות. במערב נוטים לכמת את הבדידות במספרים של כמה שעות אתה בקשר אישי עם מישהו ואם אדם אינו עומד במספרים הוא נחשב לבודד. במזרח בדידות הינה פועל יוצא של חוסר מגע אישי, עד כדי כך שביפן ישנן נשים שבאות רק כדי לחבק אותך (ללא כל אלמנט מיני).
חוכמת הקבלה מתייחסת לנושא הבדידות כמצב שהוא הזדמנות להכיר מי אנחנו, מאין באנו ולאן אנו הולכים. כלומר מתוך מצב של "שבר" בקשרים בינינו, ניתנה לנו הזדמנות לתקן את היחס שלנו מאהבה עצמית שלא מובילה לשום דבר מלבד בדידות לאהבת הזולת.