מה אומרת הרפורמה המשפטית החדשה?

לא פעם משתרבב אל תוך השיח של כולנו איזה שהוא נושא אקטואלי אחר, הוא עלול להיות בחלק מהמקרים על נושאים מאדו רגישים כמ והמצב הביטחוני, על שביתת המורים או על נושאים אחרים. אך בחודשים האחרונים מתנהל שיח הולך ומתלקח בכל הקשור אל הרפורמה המשפטית החדשה, שאמורה לבצע מספר שינויים בכל הקשור למערכת המשפט הישראלית ומעסיקה את ערוצי התקשורת ולא מעט מהישראלים. רפורמה זו רעיונה ככל הנראה נולדה עוד בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, אמורה להתבצע עקב שינוי היחסים בין הרשויות השונות ובעיקר נועדה לבצע איזונים בין הרשות המחוקקת אל המבצעת והיא עוברת החל מבחירת השופטים ועד להתייחסות בג"ץ אל חוקי יסוד.

רפורמה משפטית חדשה-בחירת שופטים

בחירת שופטים בלא מעט מדינות נחשבת לבחירה די רגישה, שכן במדינות מפותחות כמו ארצות הברית, פינלנד ואפילו בלגיה הבחירה נעשית על ידי נבחרי העם החל מהנשיא ועד למלך. בישראל הדרך בה נבחרים שופטים מעט יותר "עקלקלה", היא כוללת וועדה המורכבת מחמישי נציגי בית המשפט(3 שופטי עליון ועוד 2 נציגי לשכת עורכי הדין) ועוד ארבעה נבחרי ציבור הכוללים. מצב שכזה עלול לגרום לכדי חוסר איזון בני נבחרי הציבור לבין עובדי הציבור, כאשר נציגי המשפט יכולים להוות רוב בוועדה אל מול נבחרי הציבור. עם זאת השינויים שאמורה לעשות הרפורמה אמורים לכלול שלושה נבחרי ציבור, שלושה שופטים, כאשר השופטים יבחרו על ידי נשיא בית המשפט העליון ונבחרי הציבור יכללו גם נציג של אופוזיציה וגם נציגים של הקואליציה.

חוקי יסוד והסבירות

כיום בישראל אין חוקה אלא חוקים הנקראים חוקי יסוד אשר אמורים להעניק מעין יציבות חוקתית לחוקים אשר אמורים להיחקק בעתיד. עם זאת בתחילת שנות התשעים קבע נשיא בית המשפט לשעבר, כי חוקי היסוד מהווים מעין חוקה ובראשיתם חוק זכויות השוויון והאדם. מצב שכזה מאפשר לבית המשפט העליון לבטל חוקי יסוד, כמו חוק הלאום שנדחה על ידי בית המשפט העליון. הרפורמה מבקשת לשנות את המצב ולהעביר את כוח חקיקת היסוד אל המחוקקים, בכך שיוכלו לחוקק חוקים מבלי שבגץ יתערב לא בגין עילת הסבירות של החוק ולא על ידי מתיחת ביקורת או דחייה של החוקים.

להרחבה – https://newhope.org.il/